ציבור העצמאים בישראל מהווה כ 12.5% מציבור המועסקים במשק , חלקם הגדול אינם מפרישים לחסכון הפנסיוני ובייחוד העצמאים ברמות השכר הנמוכות, וכתוצאה מכך הם עלולים למצוא את עצמם ללא הכנסה בגיל מבוגר.

החל משנת 2017 כל עצמאי מעל גיל 21 ועד גיל 60 מחוייב להפריש למוצר חסכון פנסיוני (קרנות פנסיה, ביטוח מנהלים או קופות גמל) בהתאם לרמת ההכנסה שלו.

עצמאי רשאי להפקיד עד 16.5% מהכנסתו ולקבל הטבות מס בדמות ניכוי וזיכוי. כך ש 5.5% – זיכוי (כסף חזרה שמגיע ממס הכנסה) ו 11% ניכוי (הפחתת ההכנסה החייבת מתשלומי המיסים).

ישנה תקרה לשכר שממנו אפשר להפריש לטובת חסכון פנסיוני , ולקבל החזרי מס. תקרת השכר הינה כ 17,600 שח לחודש.

חובת ההפקדה לחיסכון פנסיוני

עבור חלק ההכנסה שהינו עד מחצית השכר הממוצע​ ( 9500 שח) – 4.45%
עבור חלק ההכנסה שהינו מעל מחצית השכר הממוצע ועד השכר הממוצע​ –12.55%

אין חובת הפקדה לחסכון פנסיוני על החלק שמעל השכר הממוצע במשק.​

כך שעצמאי שהכנסתו החודשית 10,000 שח לחודש, מחובתו להפריש  869 שח לחודש, ואז ההטבה שיקבל ממס הכנסה בגין הפרשה זו הינה כ 2950 שח לשנה!

ב 2018 מדינת ישראל החלה להטיל קנסות על אותם עצמאים שהכנסתם עולה על 63,600 שח בשנה ואשר לא הפקידו לחסכון פנסיוני את הסכומים והשיעורים שנקבעו בחוק.

שכיר בעל שליטה – יכול וכדאי להפריש גם עבור פיצויים, עד תקרה, ולהנות מחסכון עם פטור מלא  ממיסים בעת פרישה או סגירת העסק.

עדיף לבצע הוראת קבע חודשית לטובת החסכונות הפנסיוניים, להתאים ביטוח אובדן כושר עבודה בהתאם לצורך שגם הפרמיה בגינו מזכה בהטבות מס, אך ניתן גם לבצע את ההפקדות אחת לשנה בסוף השנה לפני תום שנת המס.